אקנה בגיל התבגרות
ד. בת 15 הגיעה אלי עם בעיות תדמית קשות בעקבות אקנה קשה.
היא הרגישה דחויה,לא היו לה חברות .את שעות אחר הצהריים היא בילתה בבית עם הספרים והשיעורים. סיפרה שהיא בוכה הרבה. יש לה גם עקמת שמצריכה שימוש בחגורה מיחדת שמחזיקה אותה יציבה. כבר לאחר הטיפול הראשון היה שיפור משמעותי בעור הפנים והיא שיתפה פעולה. בשלב מסוים הייתה קצת נסיגה.
האם סיפרה שהיא הבחינה לא פעם בעיניים אדומות של ביתה לאחר בכי ממושך, בקשה שאדבר איתה ואשלב בפגישה אימון של NLP
ד. בוגרת לגילה ומאוד פרפקציוניסטית. היא הבכורה בבית ויש לה הרבה אחריות.
בגלל תחושת הפרפקציוניזם, ציון של 90 במבחן, מצטייר עבורה ככישלון.
במהלך המפגשים, עשינו תהליך אימוני של העצמה בו היא למדה נושאים רבים על עצמה.
בתהליך גילתה ד. שההשקעה העצומה בלימודים היא כדי לחפות על העקמת והפצעים שהיא סובלת מהם.
זו הדרך שלה לשרוד חברתית. כך מבקשים את קרבתה כדי להעתיק ממנה או להתכונן איתה לבחינות.
על העקמת היא גילתה משהו מעניין. נמאס לה להיות ‘ילדה הורית’ ו’לסחוב’ את כל חמשת אחיה ‘על גבה’, מה שהצריך שינוי בבית. היא הבינה שהיא ראויה לאהבה בלי לרצות את כולם, בלימודים ובבית והתחברה לרצונות שלה ולחוזקות שלה.
בתהליך, בנינו ביטחון עצמי איתן, והיא גם למדה לחבק ולקבל את הלא-מושלם.
מותר לוותר על הפרפקציוניזם.
“היום”, היא אומרת, “לאחר התהליך, יש לי כמה חברות טובות, העור נראה מעולה ואפילו הגב כבר יציב.בעוד חודש מורידים לי את המכשיר, איזה כייף!”
היא הרגישה דחויה,לא היו לה חברות .את שעות אחר הצהריים היא בילתה בבית עם הספרים והשיעורים. סיפרה שהיא בוכה הרבה. יש לה גם עקמת שמצריכה שימוש בחגורה מיחדת שמחזיקה אותה יציבה. כבר לאחר הטיפול הראשון היה שיפור משמעותי בעור הפנים והיא שיתפה פעולה. בשלב מסוים הייתה קצת נסיגה.
האם סיפרה שהיא הבחינה לא פעם בעיניים אדומות של ביתה לאחר בכי ממושך, בקשה שאדבר איתה ואשלב בפגישה אימון של NLP
ד. בוגרת לגילה ומאוד פרפקציוניסטית. היא הבכורה בבית ויש לה הרבה אחריות.
בגלל תחושת הפרפקציוניזם, ציון של 90 במבחן, מצטייר עבורה ככישלון.
במהלך המפגשים, עשינו תהליך אימוני של העצמה בו היא למדה נושאים רבים על עצמה.
בתהליך גילתה ד. שההשקעה העצומה בלימודים היא כדי לחפות על העקמת והפצעים שהיא סובלת מהם.
זו הדרך שלה לשרוד חברתית. כך מבקשים את קרבתה כדי להעתיק ממנה או להתכונן איתה לבחינות.
על העקמת היא גילתה משהו מעניין. נמאס לה להיות ‘ילדה הורית’ ו’לסחוב’ את כל חמשת אחיה ‘על גבה’, מה שהצריך שינוי בבית. היא הבינה שהיא ראויה לאהבה בלי לרצות את כולם, בלימודים ובבית והתחברה לרצונות שלה ולחוזקות שלה.
בתהליך, בנינו ביטחון עצמי איתן, והיא גם למדה לחבק ולקבל את הלא-מושלם.
מותר לוותר על הפרפקציוניזם.
“היום”, היא אומרת, “לאחר התהליך, יש לי כמה חברות טובות, העור נראה מעולה ואפילו הגב כבר יציב.בעוד חודש מורידים לי את המכשיר, איזה כייף!”
